פורסם ב כתבות

מתנות לאביונים בשנת מלחמה [כתבה]

עבודה חדשה, כתבות חדשות, חג שמח 🥸

במסגרת עבודתי הטרייה כמנהלת התוכן של עמותת JGive גיליתי שיש דבר כזה מתנות לאביונים. שבכל פורים, חוץ מלהתחפש ולתת משלוחי מנות וכאלה, אמורים ללכת ולתרום לעניים, או למי שזקוקים לכך. כשחפרתי עוד קצת גיליתי שזה לא סתם ציווי יבש, אלא שיש במנהג הקצת-נשכח הזה פוטנציאל להשיג טיפה מהאחדות שלא יזיק לנו יותר ממנה בימים האלה. ובשנה המורכבת הזו, זו יכולה גם להיות דרך אמיתית לעזור. אז החלטתי להכין על זה כתבה, שהתפרסמה בוואיינט (וגם בוואיינט אנגלית).

כתבה ראשונה שלי אחרי זווית, במקום החדש. מקווה שיהיו עוד הרבה, ושיהיו מוצלחות ומעניינות. ומקווה שתהנו לקרוא🙂.

לכתבה | לכתבה באנגלית

פורסם ב כתבות

כל כלב ביג'י יומו: האנשים שמהססים לחסן את כלביהם [כתבה]

הכחשת החיסונים היא תופעה משונה מאוד שקיבלה הרבה יותר מדי חשיפה בזמן הקורונה. ובאמריקה זה הרבה יותר גרוע מאשר כאן. בכתבה חדשה שלי אני מספרת על מחקר שהראה שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם – בחיסוני שגרה שמצילים חיים של כלבים ובני אדם. פה בארץ לשמחתנו המצב טוב יותר, אבל גם כאן – סופר-חשוב לחסן את הכלבים והחתולים. אני רואה ברחוב מה קורה לחתולים לא-מחוסנים… זה נורא ואיום.

בכל מקרה, הנה כתבה חדשה שלי. אחריה צפו לירידה מסוימת בכמות הכתבות עקב שינויים מקצועיים אצלי – אבל צפו גם לדברים מגניבים אחרים שאני מחכה כבר כמה זמן לספר לכם עליהם :).

לכתבה בוואיינט

פורסם ב כתבות

סיכום 2023 בסביבה: פלסטיק חד-פעמי, יצורים "קסומים" – ומלחמה [כתבה]

גם בסביבה, זו הייתה שנה מאתגרת. התחלנו עם ביטול המס על חד-פעמי, סיימנו בשיא מלחמה – שלה גם השלכות סביבתיות משמעותיות, ובאמצע היו לנו שלל סיפורי בעלי חיים, חיידקים, צמחים, טבע, פטריות, מינים פולשים – ומה לא. בעודי מסתכלת קדימה אל 2024, עברתי על 2023, החל מאוקטובר הנורא וגם לפני. וסיכמתי את השנה, בסביבה.

לכתבה בוואיינט

פורסם ב כתבות

מהעוטף לדובאי [כתבה]

ההייטקיסטים של העוטף מצאו את עצמם השבוע הרחק מהתופת, בדובאי. במקום המשלחת הישראלית המנופחת שהייתה אמורה להגיע לוועידת האקלים של האו"ם הוחלט לשלוח משלחת מצומצמת מאוד שבליבה אנשי קלינטק וקליימטק – שהם והחברות שאותן הם מנהלים סבלו הרבה במתקפת ה-7 באוקטובר ואחריה, כולל אבדות טראגיות בנפש.

שוחחתי איתם לכבוד הנסיעה, ושמעתי על הקשיים – וגם על התקוות לקראת המפגש הבינלאומי.

לכתבה שלי בגיקטיים

(צילום: Anthony Fleyhan, COP28)

פורסם ב כתבות

מומחים: חובה לטפל בזיהומים מסוכנים שיצרה המתקפה בעוטף [כתבה]

לפעמים, הכתבות הכי חשובות הן אלה שהכי קשה לכתוב. על פניו, דיווחתי על זיהומים סביבתיים-בריאותיים בעוטף בעקבות מתקפת הפתע והמלחמה, לא על נרצחים או פצועים או חטופים. אבל בכל מילה שהמרואיינים אמרו, בכל מילה שכתבתי, ככל שהבנתי יותר את עומק הנזק – האסון הנורא של ה-7 באוקטובר ניבט אליי מן הקרקע, המים והאוויר. דרך הזיהום שקליעים יצרו, ראיתי את היריות. דרך גגות האסבסט שנשברו, את הרקטות שממלאות גם היום את השמיים.

המתקפה של חמאס יצרה בעוטף זיהומים סביבתיים מסוכנים מאוד לבריאות, שחובה-חובה לטפל בהם כחלק מהשיקום הקריטי של האזור, לפני שאנשים יחזרו לשם. כי לא מגיע להם להיפגע יותר ממה שהם כבר נפגעו. ולמי שכבר שם, מומחים ממליצים בחום במינימום לעטות מסכת פנים טובה וכפפות.

לכתבה שלי בוואיינט

(צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק)

פורסם ב כתבות

גרטה, תשתקי [כתבה]

כעסתי כשקראתי את ההתבטאות הפרו-פלסטינית של גרטה טונברג, אחרי שהיא לא טרחה לומר מילה על האירועים המזעזעים של ה-7 באוקטובר. אין לי ספק שהתבטאויות כמו אלה לא רק מזיקות לישראל, אלא גם למאבק הסביבתי שגרטה היא ממוביליו. חשוב להבהיר שסביבה היא לא עניין של ימין ושמאל – אלא של כולנו, תושבי כדור הארץ, והתבטאויות כמו של גרטה יוצרות פוליטיזציה מסוכנת שלו.

כתבתי המון בחיי, אבל מעולם לא טור דעה. אבל יש לי דעה. וזה היה הטקסט העיתונאי המהיר ביותר שכתבתי אי-פעם. מאז שהתפרסם הבוקר, הוא זוכה לכמות גבוהה מאוד של כניסות בוואיינט. מוזמנים ומוזמנות לקרוא ולהפיץ, ושיהיו לנו ימים שקטים.

לכתבה בוואיינט בעברית

לתרגום של הכתבה לקהל בינלאומי, באתר Ynetnews באנגלית

(איור: DonkeyHotey, flickr, CC BY-SA 2.0)

פורסם ב כתבות

כתבות חיוביות לימים שליליים [כתבות]

כדי לאפשר קצת הקלה והפוגה בימים קשים אלה, ריכזתי עבורכם אוסף של כתבות חיוביות ונעימות שלי בנושאי מדע וטבע, שמתאימות למבוגרים וגם לצעירים. למי שמחפשים תעסוקה במרחבים המוגנים או בבתים, למי שקראו כבר יותר מדי חדשות, למי שפשוט צריכים רגעים של שפיות בין כל מה שקורה עכשיו.

לכלל הכתבות שלי

פורסם ב כתבות

ראשית דבורה: מהיכן הגיעו אלינו הדבורים? [כתבה]

אני ממשיכה במסע בעקבות הדבורים לחג, והפעם: מחקר חדש חושף שהדבורים התפתחו לפני מעל 120 מיליון שנה ביבשת דרומית קדומה בשם גונדוואנה. יצאתי לבדוק את הנושא, וגיליתי שהדבש שלנו עתיק (ודרומי) יותר ממה שהיינו חושבים. כך מגיעה לפתרונה תעלומה ותיקה!
וגם: מה הקשר בין התפתחות הדבורים להתפתחות הפרחים?

לכתבה בוואיינט

פורסם ב כתבות

ממה מיוצר הדבש שאנחנו אוכלים?[כתבה]

באיזה דבש אתם טובלים את התפוח שלכם השנה, לכבוד החג? דבש הדרים? דבש ממבחר פרחי בר? או פשוט זה שהכי זול בסופר? מאחורי כל צנצנת דבש עומדת דבורה, ומאחורי כל דבורה עומד הפרח שהיא אספה ממנו את הצוף המתוק אל הכוורת כשיצאה למרעה (כן כן, גם דבורים רועות). וכמו שאנחנו מה שאנחנו אוכלים – הדבש שלנו הוא מה שהדבורים שהכינו אותו ינקו מהפרח.

אז מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים?

כל התשובות – בכתבה חדשה שלי לכבוד החג בוואיינט.

שנה טובה ממני! 🙂

לכתבה

פורסם ב כתבות

ניפגש ביער [כתבה]

בין עצי אלון בני מאות שנים, נפגשה קבוצה מעורבת של יהודים וערבים. בשטח עשיר בצמחים ובבעלי חיים, שנמצא כיום בסכנת בנייה, הם מיפו את עצי היער, עשו מדיטציה מסביב למדורה – ובעיקר, עצרו לרגע ממרוץ החיים כדי למצוא יחד את שאיבדו בדרך. זכיתי להכיר את סיפורם, ולתעד אותו בכתבה חדשה שלי, שהתפרסמה לאחרונה ב-ynet. פייר, התרגשתי.

לכתבה

(צילום: יהל פורת, ארוא אגבריה ואמנון פקר)