מסתבר שאנשי מגזין הצהריים של גלי צה”ל קראו את הכתבה שלי על ליקוי החמה שצפיתי בו בספרד, והם הזמינו אותי לספר על החוויה באופן אישי 🙂 ויצא לא רע לדעתי 🙂
הנה, תקשיבו:
מסתבר שאנשי מגזין הצהריים של גלי צה”ל קראו את הכתבה שלי על ליקוי החמה שצפיתי בו בספרד, והם הזמינו אותי לספר על החוויה באופן אישי 🙂 ויצא לא רע לדעתי 🙂
הנה, תקשיבו:
לפני שבועיים נסעתי לספרד כדי לראות ליקוי חמה מלא. הדרך לשם הייתה רצופה במכשולים ובהרפתקאות, אבל רגע השיא היה אחד הדברים היפים שראיתי בחיי.
בכתבה חדשה שלי בוואיינט, דרך מכון דוידסון לחינוך מדעי, אני מספרת על החוויה, יחד עם המדע שמאחורי התופעה האסטרונומית המרתקת הזו. מוזמנים ומוזמנות לשקוע פנימה:

עבודה חדשה, כתבה חדשה, אי שהוא גן עדן ירוק על פני האדמה 🏝️
התחלתי לאחרונה לעבוד באתר “למטייל”, שם אוביל פרויקט תוכן חו”לי שבהחלט מרגש אותי 🙂 וכסנונית ראשונה כתבתי כתבה חדשה על מדיירה: אי קטן ששייך לפורטוגל (ובעצם קרוב יותר בכלל למרוקו) שביקרנו בו לאחרונה. טיילתי בהרבה מקומות, וזה אחד היפים שהייתי בהם. אז הנה, אחרי תקופה, קבלו כתבה שלי, במיוחד בשבילכם, על אי ירוק בים.
(צילום: שמואל מוניץ)
מזמן לא התעסקתי במשחקי קופסה – אבל כמו שאתם אולי זוכרים, זה תחום שקרוב לליבי. היה לי הרי פודקאסט שלם על זה. ולרגע, חזרתי חזרתי קצת לתחום.
בכתבה חדשה שלי, וראשונה שלי באתר “גיקלופדיה”, אני מדברת על תמות של משחקי קופסה – ועל איך הן יכולות לשדרג את חוויית המשחק, ולהעשיר את ה”הרפתקה” שלנו כשאנחנו משחקים.
עבודה חדשה, כתבות חדשות, חג שמח ![]()
במסגרת עבודתי הטרייה כמנהלת התוכן של עמותת JGive גיליתי שיש דבר כזה מתנות לאביונים. שבכל פורים, חוץ מלהתחפש ולתת משלוחי מנות וכאלה, אמורים ללכת ולתרום לעניים, או למי שזקוקים לכך. כשחפרתי עוד קצת גיליתי שזה לא סתם ציווי יבש, אלא שיש במנהג הקצת-נשכח הזה פוטנציאל להשיג טיפה מהאחדות שלא יזיק לנו יותר ממנה בימים האלה. ובשנה המורכבת הזו, זו יכולה גם להיות דרך אמיתית לעזור. אז החלטתי להכין על זה כתבה, שהתפרסמה בוואיינט (וגם בוואיינט אנגלית).
כתבה ראשונה שלי אחרי זווית, במקום החדש. מקווה שיהיו עוד הרבה, ושיהיו מוצלחות ומעניינות. ומקווה שתהנו לקרוא
.
הכחשת החיסונים היא תופעה משונה מאוד שקיבלה הרבה יותר מדי חשיפה בזמן הקורונה. ובאמריקה זה הרבה יותר גרוע מאשר כאן. בכתבה חדשה שלי אני מספרת על מחקר שהראה שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם – בחיסוני שגרה שמצילים חיים של כלבים ובני אדם. פה בארץ לשמחתנו המצב טוב יותר, אבל גם כאן – סופר-חשוב לחסן את הכלבים והחתולים. אני רואה ברחוב מה קורה לחתולים לא-מחוסנים… זה נורא ואיום.
בכל מקרה, הנה כתבה חדשה שלי. אחריה צפו לירידה מסוימת בכמות הכתבות עקב שינויים מקצועיים אצלי – אבל צפו גם לדברים מגניבים אחרים שאני מחכה כבר כמה זמן לספר לכם עליהם :).
גם בסביבה, זו הייתה שנה מאתגרת. התחלנו עם ביטול המס על חד-פעמי, סיימנו בשיא מלחמה – שלה גם השלכות סביבתיות משמעותיות, ובאמצע היו לנו שלל סיפורי בעלי חיים, חיידקים, צמחים, טבע, פטריות, מינים פולשים – ומה לא. בעודי מסתכלת קדימה אל 2024, עברתי על 2023, החל מאוקטובר הנורא וגם לפני. וסיכמתי את השנה, בסביבה.
ההייטקיסטים של העוטף מצאו את עצמם השבוע הרחק מהתופת, בדובאי. במקום המשלחת הישראלית המנופחת שהייתה אמורה להגיע לוועידת האקלים של האו”ם הוחלט לשלוח משלחת מצומצמת מאוד שבליבה אנשי קלינטק וקליימטק – שהם והחברות שאותן הם מנהלים סבלו הרבה במתקפת ה-7 באוקטובר ואחריה, כולל אבדות טראגיות בנפש.
שוחחתי איתם לכבוד הנסיעה, ושמעתי על הקשיים – וגם על התקוות לקראת המפגש הבינלאומי.
(צילום: Anthony Fleyhan, COP28)
לפעמים, הכתבות הכי חשובות הן אלה שהכי קשה לכתוב. על פניו, דיווחתי על זיהומים סביבתיים-בריאותיים בעוטף בעקבות מתקפת הפתע והמלחמה, לא על נרצחים או פצועים או חטופים. אבל בכל מילה שהמרואיינים אמרו, בכל מילה שכתבתי, ככל שהבנתי יותר את עומק הנזק – האסון הנורא של ה-7 באוקטובר ניבט אליי מן הקרקע, המים והאוויר. דרך הזיהום שקליעים יצרו, ראיתי את היריות. דרך גגות האסבסט שנשברו, את הרקטות שממלאות גם היום את השמיים.
המתקפה של חמאס יצרה בעוטף זיהומים סביבתיים מסוכנים מאוד לבריאות, שחובה-חובה לטפל בהם כחלק מהשיקום הקריטי של האזור, לפני שאנשים יחזרו לשם. כי לא מגיע להם להיפגע יותר ממה שהם כבר נפגעו. ולמי שכבר שם, מומחים ממליצים בחום במינימום לעטות מסכת פנים טובה וכפפות.
(צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק)
כעסתי כשקראתי את ההתבטאות הפרו-פלסטינית של גרטה טונברג, אחרי שהיא לא טרחה לומר מילה על האירועים המזעזעים של ה-7 באוקטובר. אין לי ספק שהתבטאויות כמו אלה לא רק מזיקות לישראל, אלא גם למאבק הסביבתי שגרטה היא ממוביליו. חשוב להבהיר שסביבה היא לא עניין של ימין ושמאל – אלא של כולנו, תושבי כדור הארץ, והתבטאויות כמו של גרטה יוצרות פוליטיזציה מסוכנת שלו.
כתבתי המון בחיי, אבל מעולם לא טור דעה. אבל יש לי דעה. וזה היה הטקסט העיתונאי המהיר ביותר שכתבתי אי-פעם. מאז שהתפרסם הבוקר, הוא זוכה לכמות גבוהה מאוד של כניסות בוואיינט. מוזמנים ומוזמנות לקרוא ולהפיץ, ושיהיו לנו ימים שקטים.
לתרגום של הכתבה לקהל בינלאומי, באתר Ynetnews באנגלית
(איור: DonkeyHotey, flickr, CC BY-SA 2.0)