רחלי עושה דברים

עבודה חדשה, כתבה חדשה, אי שהוא גן עדן ירוק על פני האדמה 🏝️

התחלתי לאחרונה לעבוד באתר “למטייל”, שם אוביל פרויקט תוכן חו”לי שבהחלט מרגש אותי 🙂 וכסנונית ראשונה כתבתי כתבה חדשה על מדיירה: אי קטן ששייך לפורטוגל (ובעצם קרוב יותר בכלל למרוקו) שביקרנו בו לאחרונה. טיילתי בהרבה מקומות, וזה אחד היפים שהייתי בהם. אז הנה, אחרי תקופה, קבלו כתבה שלי, במיוחד בשבילכם, על אי ירוק בים.

לכתבה

(צילום: שמואל מוניץ)

מזמן לא התעסקתי במשחקי קופסה – אבל כמו שאתם אולי זוכרים, זה תחום שקרוב לליבי. היה לי הרי פודקאסט שלם על זה. ולרגע, חזרתי חזרתי קצת לתחום.

בכתבה חדשה שלי, וראשונה שלי באתר “גיקלופדיה”, אני מדברת על תמות של משחקי קופסה – ועל איך הן יכולות לשדרג את חוויית המשחק, ולהעשיר את ה”הרפתקה” שלנו כשאנחנו משחקים.

לקריאה

ביום ראשון הקרוב אפשר יהיה לראות ליקוי ירח מלא בישראל. ולפני כמה זמן פתחתי טיקטוק. עכשיו, שתי העובדות האלה נפגשות!

אני אוהבת לספר לאנשים דברים מעניינים שאני יודעת, ונראה שאנשים אוהבים לשמוע אותם. אם זה מדע, או סיפורים מעניינים מהעולם, אם זה מוזרויות או תגליות. התחלתי לעשות את זה בטיקטוק לפני כמה זמן, ואז גיליתי שלרוב האנשים סביבי אין טיקטוק. אז הנה, אני מביאה את התוכן הזה גם כאן לאתר, אליכם.

אז איך נגרם ליקוי ירח? למה הוא לא קורה כל חודש? ולמה הירח הופך בו לאדום? סרטון ראשון מתוך סדרה שאפרסם (גם) פה, מעכשיו ועד שיימאס לי :).

(כדאי לפתוח את הסרטון למסך מלא כדי לראות אותו כמו שצריך)

יש משהו בחתולים שלא מאפשר לנו להתעלם מהם. משהו שאיפשר להם להשתלט לחלוטין על האינטרנט. שגורם לנו להכניס אותם לבתים שלנו ולנשמה שלנו. יצאתי לבדוק מה זה – בשבילי, לפחות, וגם בשביל אחרים. וחזרתי עם תיעודים של הרבה חתולים חמודים, ושל האנשים שאוהבים אותם.

במקור הכנתי את הסרטון הזה בשביל קורס באוניברסיטה, אבל אני חושבת שמגיע לו להיראות גם מחוץ לקמפוס. הוא של 14 דקות, והוא כנראה הדבר הכי אישי שפרסמתי עד כה ברשת. כי אם יש משהו שמאפיין אותי יותר מכול, זה האהבה שלי לחתולים.

צפייה נעימה 😺

בהדרגה, עוד ועוד קטעים שלי שנכתבו לפני ה-7/10 והמתינו – יוצאים לעולם. את הכל כתוב כבר קראתם (או שתקראו, מוזמנים). ויש עוד בקנה. והנה “הוויטרינה”, טקסט קטן שחיכה אצלי לרגע הנכון, ושהתפרסם בכתב העת החדש “באר”, אחרי עריכה ועריכה לשונית יפות. אני מדמיינת בסיפור הזה ויטרינה מפוארת כמו שהייתה לסבתא שלי, ושתי נשים, ולב.

אפשר לקרוא אותו או כאן:

או פה, בתוך כתב העת המלא, לצד יצירות נוספות.

קריאה נעימה!

כשהייתי צעירה יותר לקחתי מהספרייה בזה אחר זה את כל הכרכים של “כתבי אייזק אסימוב”, שהיו משופעים בסיפורי מדע בדיוני קצרים של הסופר האדיר הזה. הסתקרנתי מהרעיון הייחודי שהובע בתוך כל סיפור. וכמי שחיה בשנות האלפיים, כמה עשורים אחרי כתיבת הסיפורים הללו, היו גם כמה דברים שלא יכולתי להתעלם מהם.

כשכתב העת הספרותי המצוין “אורות” החליט להוציא לאור גיליון בנושא אסימוב, היה ברור לי שזו ההזדמנות שלי להוציא אל האור את המחשבות שלי בדרך הטובה ביותר – בצורת סיפור. ועוד סיפור מדע בדיוני, איזה כיף. לשמחתי הם קיבלו אותו, ועכשיו אתם יכולים לקרוא אותו ממש כאן:

לרכישת הגיליון המלא

קריאה נעימה, עד הסיפור הבא 🙂