אני אוהבת ענבים. ומחבבת תירס. וניזונה כל הזמן מתוצרי חיטה כמו לחם. ובטח גם אתם, לפחות חלק מהנ"ל. אבל את כל הדברים האלה צריך להשקות, זה מין קטע כזה של גידולים חקלאיים. ומסתבר שבקרוב מאוד, שלושת אלה יזדקקו להשקיה רבה יותר באזור שלנו, של אגן הים התיכון – וכל זה כשמקורות המים באזור, כמו שאנחנו יודעים היטב, רק הולכים ומידלדלים. בואו לקרוא על זה, בכתבה החדשה שלי בוואיינט.
פרק חדש ומרגש, ומלא מוזיקה סקוטית מסורתית! שבו:
נחזור בזמן לתקופה שבה גברים לבשו חצאיות, ניגנו בחמת חלילים והתהלכו בגאווה בהרים הגבוהים של סקוטלנד. אדבר על הקלאנים: השבטים הסקוטיים המסורתיים, שעיצבו במידה רבה את ההיסטוריה של סקוטלנד ושל האי הבריטי בכלל, ושמהווים חלק משמעותי מהזהות של סקוטים רבים בסקוטלנד ובכלל עד היום. בעזרת משחק הקופסה "Isle of Skye" נטייל באחד האיים היפים באירופה (האי סקאי שבסקוטלנד. אבל הבנתם את זה), ואענה על כמה שאלות חשובות, כמו: למה כל כך הרבה שמות משפחה סקוטיים מתחילים ב"מאק"? איפה נמצאת הגברת הירוקה שחוזה את בואן של חדשות טובות? וכמובן, הו כמובן, שאלת השאלות – מה לובשים הסקוטים מתחת לחצאית?
או באחת מהאפליקציות, אתם יודעים שאתם רוצים:
ואם אתם כבר פה, יאללה – עקבו אחרי הפודקאסט באפליקציית הפודקאסטים שלכם, או הירשמו לעדכונים בדפדפן או במייל או בלייק בפייסבוק, או כל הנ"ל. ואם בא לכם, אפשר לקנות את המשחק "האי סקאי" ממש כאן.
האזנה מוצלחת 🙂
** הפרק מוקדש לזכרו של איוון דבוריאדקין ז"ל.
יום דרווין שמח! לכבוד המאורע כתבתי ל-ynet על המסע של צ'רלס דרווין על ספינת הביגל, שבזכותו הוא הפך מפרח כמורה חובב טבע – לאבי תורת האבולוציה. כן, זה הסיפור מפרק 12 של "לשחק עם העובדות" 🙂
לכתבה 🙂
כמו שהמאזינים הקבועים של הפודקאסט כבר יודעים – אני אוהבת אסטרונומיה. וזה כיף לראות כמה תגליות אסטרונומיות יש על בסיס קבוע בעשורים האחרונים. כמו התגלית שעליה אני מספרת בכתבה החדשה שלי בוואיינט: מלכודות קור בקרבת הקוטב הדרומי של הירח, שמכילות פחמן דו-חמצני. שזה מגניב לדעת, ואומרים שגם יוכל להיות שימושי לאסטרונאוטים יום אחד, מי יודע. בואו, תקראו 🙂
פרק חדש בפודקאסט, לכל מי שמחפשים להתחמם בחורף הקריר!
מה אתם לובשים עכשיו? לא, אני לא מנסה להתחיל איתכם. מה שזה לא יהיה, זה כנראה עשוי מטקסטיל, שנמצא בכל מקום סביבנו: מהבגדים והמצעים שלנו, דרך המגבות ומפות השולחן ועד לסחבה של הספונג'ה. בפרק הזה אצא ממשחק הקופסה "שמיכת טלאים" (Patchwork) ואדבר על החומרים המגוונים שהבדים שסביבנו עשויים מהם, השיטות שהופכות חוט לחרמונית והמשמעות החברתית והתרבותית של כל הסיפור הזה. אענה על שאלות כמו: כמה צמר עז קשמיר מייצרת בשנה? (רמז: ממש מעט) כמה ילדים היו לממציא מכונת התפירה התעשייתית? (רמז: ממש הרבה) ומה בין שמיכות מטולאות לאווזים מעופפים? (אין רמז, תאזינו לפרק)
אפשר להאזין כאן:
או באפליקציית הפודקאסטים שלכם (אתם יודעים על איזו אפליקציה אני מדברת):
תמונות! כי הבטחתי.
וכמובן, אני מזמינה אתכם כתמיד לעשות מעקב/הרשמה/פלוס כזה/איך שלא קוראים לזה באפליקציית הפודקאסטים שלכם, ולהירשם לעדכונים בדפדפן או במייל או בלייק בפייסבוק. ואם בא לכם לרכוש לעצמכם שמיכת טלאים (המשחק, המשחק), יש לינק כאן.
האזנה נעימה ומחממת 🙂
מהאתר שבו תיערך בחודש הבא אולימפיאדת החורף בבייג'ינג הבריז אורח מרכזי, הכרחי אפילו: השלג.
כולם ידעו שזה ייקרה. המחיר הסביבתי של יצירת שלג מלאכותי עבור התחרותיות צפוי להיות עצום. וזו רק אחת מהשערוריות הסביבתיות שסובבות את משחקי החורף הקרובים בבירת סין.
את הכתבה החדשה שלי ב-ynet בנושא היה לי מרתק במיוחד לכתוב. ולא חשבתי שכתבה שלי תגיע אי-פעם למדור הספורט, אבל תראו מה זה :).
"לשחק עם העובדות" חוגג שנה! Inconceivable! 🙂
ולכבוד המאורע, נצא לטיול חגיגי 🙂
בסוף 1831, פרח כמורה צעיר בשם צ'רלס דרווין הצטרף כמעט במקרה להפלגה של ספינת המיפוי הימית "ביגל". הדברים שאליהם הוא נחשף במסע הארוך הובילו אותו למסקנות שישנו את המדע ואת כל מה שבני האדם ידעו על עצמם ועל העולם מהקצה אל הקצה.
בפרק הזה אספר דרך המשחק "On the Origin of Species" את הסיפור המרתק של דרווין, הביגל וראשית תורת האבולוציה, סיפור שייקח אותנו מסביב לעולם בחיפוש אחר התשובה לאחת השאלות החשובות מכול: מאין באנו?
אפשר להאזין לפרק פה, תסתכלו:
או באפליקציית הפודקאסטים שתלחצו עליה כאן למטה או שתחפשו בה "לשחק עם העובדות" (וגם בכל השאר):
אני אתוודה שכשהחלטתי לעשות פרק על On the Origin of Species לא ידעתי מה ייצא. לפני שחקרתי את הנושא, שקלתי אפילו לשנות תוכניות ולדבר על משחק ונושא אחר לכבוד חגיגות השנה לפודקאסט. אבל כשקראתי קצת הבנתי שמתחבא כאן סיפור מעניין באמת. על הדברים שמעצבים אותנו כבני אדם, על המקומות שהגורל לוקח אותנו אליהם, על קשרים בין אנשים ועל הטוב והאפל שבתוכנו. וגם על צבים, צבים גדולים ממש. בסופו של דבר, זה יצא אחד הפרקים שהכי נהניתי להכין. מקווה שתהנו גם אתם להאזין לו :).
הבטחתי לכם גם תמונות. אז הנה מפת מסעה של הביגל (Webmaster, CC BY-SA 3.0), והנה כמה מפרושי דרווין.
וכמובן, אם נחמד לכם כאן אני מזמינה אתכם לעשות פולואו סבסרקייב וכו' באפליקציית הפודקאסטים שלכם, ולהירשם לעדכונים בדפדפן או במייל או בלייק בפייסבוק. ואם בא לכם לגלות את הטבע המהמם של הגלפגוס בעצמכם בלי לצאת מהבית, אפשר לקנות את On the Origin of Species באיביי כאן.
האזנה משובחה לכולם 🙂
תמיד כל כך כיף כשסיפורים שלי מתפרסמים. במיוחד כאלה שהשקעתי בהם הרבה. כמו זה.
"על פני הים" הוא סיפור מדע בדיוני שמתרחש בין ירושלים העתידית לירח האטרקטיבי ביותר של צדק, ושעוקב אחרי גיבורה צעירה שעוזבת את עברה הטראומטי מאחור לטובת מקום טוב יותר – או כך היא מקווה, לפחות.
הסיפור התפרסם במסגרת פרויקט הסיפורים של כנס מאורות למד"ב, לצד יצירותיהם של כמה מכותבי המד"ב והפנטזיה הטובים ביותר שיש היום בישראל – וזה באמת מרגש.
**
כשהבנתי שאני עומדת לכתוב סיפור מד"ב טהור, המחשבות שלי נדדו מיד לירח אירופה – כנראה הגוף השמימי שהסיכוי למצוא בו חיים הוא הגבוה ביותר. כבר מילדות דמיינתי את החיים שיכולים להיות שם – באוקיינוס המים הזורמים שמתחבא מתחת לשכבת הקרח שנמתחת לכל אורך הפלנטה. דמיינתי בני אדם מגיעים לשם, ועומדים על פני השטח של הירח, ים אדיר ומלא חיים זרים ומוזרים תחת רגליהם. כבר כטינאייג'רית היה לי ברור שייצא מכל הדמיונות האלה סיפור. רק עכשיו גיליתי איזה. ומי יודע, אולי הוא לא יהיה האחרון.
ומהצד השני, ישנה ירושלים. שאליה עלינו לרגל לאורך כל השנים. העיר האהובה שלי, על יתרונותיה – וגם על חסרונותיה הרבים. הפרויקט כולו מאגד את סיפוריהם הבדיוניים של אלה שבאים אליה, מהסיבות הכה-רבות שיכולות למשוך אותנו אל העיר. אני לא יודעת איך ירושלים תיראה בעתיד הרחוק. הניחוש שלי הוא שהרבה ממה שהופך אותה למה שהיא יישאר תמיד. ויכול להיות גם שבמובנים רבים, היא תשתנה מן הקצה אל הקצה.
נהניתי מאוד לכתוב את הסיפור הזה, להפליג בדמיון וברגש. מקווה שתיהנו גם אתם לקרוא אותו.
כפי שרבים יודעים עליי, אני כולי צ'ינג צ'ינג צ'ינג צ'ינג. או שאולי אני בעצם בלינג בלינג בלינג בלינג? כך או כך, יש פרק חדש לפודקאסט! הידד!
הן מהממות אותנו, שובות את ליבנו וגורמות לנו לשפוך כספים רבים בחנויות תכשיטים, אבל מה בעצם הופך אבני חן לכה מיוחדות? בפרק הזה אדבר על משחק הקופסה Splendor, ובעיקר אספר על האבנים היקרות שנכללות בו – ובכלל. אספר על התהליכים המרתקים שאבן קטנה עוברת בלב האדמה ובידו של האדם, על המקום שלהן בחברה שלנו, המשמעויות הרוחניות שלהן והטריקים הפסיכולוגיים שעושים עלינו כדי שנאהב אותן. ואענה על שאלות שתמיד או שמעולם לא שאלתם את עצמכם, כמו: איך נוצרות אבנים יקרות? למה טבעות האירוסין נראות דווקא כך? ואיפה הו איפה יורד גשם של יהלומים? (תביאו מטרייה חזקה במיוחד)
אפשר לשמוע את הפרק ממש פה, תראו:
או בכל מיני אפליקציות פודקאסטים. בכולן, בתכל'ס:
לסחר ביהלומים אצלכם בסלון (טוב, בכאלה שעשויים מקרטון), אפשר לקנות ספלנדור ממש כאן.
כדי לדעת מתי הפרק הבא, בחרו אחת או יותר מהאפשרויות הבאות: 1. פולואו/סבסקרייב/וכו' באפליקציית הפודקאסטים שלכם 2. לייק בפייסבוק של "רחלי עושה דברים" 3. הרשמה לעדכונים במייל או בדפדפן פה בתפריט 4. פיתוח יכולות טלפתיה מתקדמות.
האזנה מופלאה ויקרת ערך 😉
זה לא חדש שבת"א אין ממש חניה, ותושבים במזרח העיר גם מנהלים כיום מאבק נגד העירייה בנושא. אבל האם ייתכן שהפתרון למצוקת החניה בת"א (ובערים אחרות) לא טמון ביצירת עוד ועוד מקומות חניה, אלא דווקא – בניהול חכם יותר של אלה שכבר קיימים? כתבה חדשה שלי בוואלה רכב.
