תגית: בריאות ומזון

הכחשת החיסונים היא תופעה משונה מאוד שקיבלה הרבה יותר מדי חשיפה בזמן הקורונה. ובאמריקה זה הרבה יותר גרוע מאשר כאן. בכתבה חדשה שלי אני מספרת על מחקר שהראה שכמחצית מהאמריקאים חוששים לחסן את הכלבים שלהם – בחיסוני שגרה שמצילים חיים של כלבים ובני אדם. פה בארץ לשמחתנו המצב טוב יותר, אבל גם כאן – סופר-חשוב לחסן את הכלבים והחתולים. אני רואה ברחוב מה קורה לחתולים לא-מחוסנים… זה נורא ואיום.

בכל מקרה, הנה כתבה חדשה שלי. אחריה צפו לירידה מסוימת בכמות הכתבות עקב שינויים מקצועיים אצלי – אבל צפו גם לדברים מגניבים אחרים שאני מחכה כבר כמה זמן לספר לכם עליהם :).

לכתבה בוואיינט

גם בסביבה, זו הייתה שנה מאתגרת. התחלנו עם ביטול המס על חד-פעמי, סיימנו בשיא מלחמה – שלה גם השלכות סביבתיות משמעותיות, ובאמצע היו לנו שלל סיפורי בעלי חיים, חיידקים, צמחים, טבע, פטריות, מינים פולשים – ומה לא. בעודי מסתכלת קדימה אל 2024, עברתי על 2023, החל מאוקטובר הנורא וגם לפני. וסיכמתי את השנה, בסביבה.

לכתבה בוואיינט

לפעמים, הכתבות הכי חשובות הן אלה שהכי קשה לכתוב. על פניו, דיווחתי על זיהומים סביבתיים-בריאותיים בעוטף בעקבות מתקפת הפתע והמלחמה, לא על נרצחים או פצועים או חטופים. אבל בכל מילה שהמרואיינים אמרו, בכל מילה שכתבתי, ככל שהבנתי יותר את עומק הנזק – האסון הנורא של ה-7 באוקטובר ניבט אליי מן הקרקע, המים והאוויר. דרך הזיהום שקליעים יצרו, ראיתי את היריות. דרך גגות האסבסט שנשברו, את הרקטות שממלאות גם היום את השמיים.

המתקפה של חמאס יצרה בעוטף זיהומים סביבתיים מסוכנים מאוד לבריאות, שחובה-חובה לטפל בהם כחלק מהשיקום הקריטי של האזור, לפני שאנשים יחזרו לשם. כי לא מגיע להם להיפגע יותר ממה שהם כבר נפגעו. ולמי שכבר שם, מומחים ממליצים בחום במינימום לעטות מסכת פנים טובה וכפפות.

לכתבה שלי בוואיינט

(צילום: יוסי זמיר, שתיל סטוק)

אני ממשיכה במסע בעקבות הדבורים לחג, והפעם: מחקר חדש חושף שהדבורים התפתחו לפני מעל 120 מיליון שנה ביבשת דרומית קדומה בשם גונדוואנה. יצאתי לבדוק את הנושא, וגיליתי שהדבש שלנו עתיק (ודרומי) יותר ממה שהיינו חושבים. כך מגיעה לפתרונה תעלומה ותיקה!
וגם: מה הקשר בין התפתחות הדבורים להתפתחות הפרחים?

לכתבה בוואיינט

באיזה דבש אתם טובלים את התפוח שלכם השנה, לכבוד החג? דבש הדרים? דבש ממבחר פרחי בר? או פשוט זה שהכי זול בסופר? מאחורי כל צנצנת דבש עומדת דבורה, ומאחורי כל דבורה עומד הפרח שהיא אספה ממנו את הצוף המתוק אל הכוורת כשיצאה למרעה (כן כן, גם דבורים רועות). וכמו שאנחנו מה שאנחנו אוכלים – הדבש שלנו הוא מה שהדבורים שהכינו אותו ינקו מהפרח.

אז מאילו פרחים אוכלות דבורי הדבש של ישראל? מי הם חובבי דבש הבצל בארץ, ואיזה סוג של דבש יוקרתי נמכר למדינות ערב? למה דבש מיובא לישראל, למרות ריבוי הכוורות כחול-לבן? ומה נעשה כיום כדי להעשיר את תזונתן של הדבורים?

כל התשובות – בכתבה חדשה שלי לכבוד החג בוואיינט.

שנה טובה ממני! 🙂

לכתבה

אני אוהבת ענבים. ומחבבת תירס. וניזונה כל הזמן מתוצרי חיטה כמו לחם. ובטח גם אתם, לפחות חלק מהנ"ל. אבל את כל הדברים האלה צריך להשקות, זה מין קטע כזה של גידולים חקלאיים. ומסתבר שבקרוב מאוד, שלושת אלה יזדקקו להשקיה רבה יותר באזור שלנו, של אגן הים התיכון – וכל זה כשמקורות המים באזור, כמו שאנחנו יודעים היטב, רק הולכים ומידלדלים. בואו לקרוא על זה, בכתבה החדשה שלי בוואיינט.

לכתבה

שני מחקרים חדשים חושפים את המחיר הכלכלי והבריאותי של זיהום האוויר במפרץ חיפה וגם ממפים את השכונות והאזורים הפגיעים ביותר לסיכון הסביבתי החמור הזה. כתבה חדשה שלי.

לכתבה

מחלת הקורונה נקשרה מההתחלה לנשימה, בתור מחלה של דרכי הנשימה שעוברת מאדם לאדם על ידי רסיסי נוזל שנישאים באוויר. לכן, עלו במהלך השנה החולפת השערות רבות שלפיהן גם איכות האוויר סביבנו משפיעה על ממדי המגיפה. ואכן, בכתבה חדשה שהתפרסמה בוואלה! אני מספרת על מחקר ישראלי שבו נמצא קשר בין רמות זיהום האוויר במדינות ה-OECD לבין רמות התחלואה והתמותה מקורונה באותן המדינות.

לכתבה

תמיד מרתק אותי לשמוע על דרכים שבהם חלקים שונים בגוף מקושרים זה לזה. חיידקי המעיים, למשל, מתגלים בשנים האחרונות כגורמים שמשפיעים על שלל תהליכים במקומות שונים בגוף שלנו, שקשורים למחלות שמזיקות הרחק מן המעי וששומרים על הבריאות שלנו באופנים שפעם לא היינו מעלים על דעתנו. במחקר חדש שכתבתי עליו מסתבר שחשיפה לכימיקלים ביתיים שמקיפים אותנו ושעלולים לפגוע בנו בדרכים שונות קשורה לפגיעה במיקרואורגניזמים האלה שבמעיים. התפרסם במאקו.

לכתבה

שהתפרסמה באתר זווית ב-09/10/2020.

לכתבה