זו כנראה אחת הכתבות הכי חשובות שכתבתי.
כשדוטי, החתולה שלי, הלכה לעולמה אחרי שהייתה איתי 17 שנה, הרגשתי שאיבדתי בת משפחה. הכאב שחשתי היה אדיר. אבל היחס שקיבלתי מהחברה היה מזלזל יחסית, כי היא הייתה "רק" חתולה. אני לא יכולה לספור כמה אנשים אמרו לי פשוט לאמץ חתול חדש, כאילו נלקח ממני משהו חסר משמעות.
כמעט שנה אחרי, הייתי בוובינר בנושא אבל על בעלי חיים, וגיליתי שלמה שחוויתי יש שם, "יגון משולל זכויות". שכל כך הרבה אחרים חווים את מה שאני חווה. שהמודעות למה שאנחנו עוברים בחברה נמוכה מאוד. ושהעובדה הזו מחמירה משמעותית את הכאב האדיר-גם-ככה של רבים מאוד במצבי.
אז כתבתי על זה כתבה, שעוררה הדים. אני מראיינת בה את סטפני רוג'רס, המומחית שדיברה באותו וובינר, ואת מומחית החתולים ריבי מאיר, והיא פורסמה ב-ynet. כדי לעזור למי שאיבדו, ולספר למי שסובב אותם.